השלכות מגפת הקורונה על עובדים ועבודות בישראל

אנחנו חוקרים את ההשלכות של משבר הקורונה על עובדים ועבודות בשוק העבודה בישראל.

אנחנו בעיקר מתעניינים בשאלות הבאות:

1) מה הן ההשלכות של מגפת הקורונה, המדיניות הממשלתית בעקבותיה, ומדיניות מקומות העבודה על עובדים ועבודות?

2) מה הן ההשלכות של מגפת הקורונה, המדיניות הממשלתית בעקבותיה ומדיניות מקומות העבודה על אי-שוויון בתעסוקה ובהכנסה בין קבוצות חברתיות (לאום, מגדר, אתניות ומעמד)?

3) האם וכיצד שימוש במחשב במקום העבודה מתווך את ההשלכות הללו?

4) האם וכיצד מוסדות שוק העבודה ומאפייני מקום העבודה ממתנים את ההשלכות הללו?

5) לבסוף, כיצד שינויים במהלך השנתיים הקרובות במדיניות הממשלתית ובזו של מקומות עבודה ישפיעו על עובדים ועבודות?

ממצאים ראשוניים מנתוני הגל החמישי (סוף אוקטובר).

לקראת סוף אוקטובר, ישראל החלה לצאת בהדרגה מהסגר השני. הפעם, התאוששות שוק העבודה אינו מהיר כפי שהיה לאחר הסגר הראשון.

מקור הנתונים: גל חמישי של סקר אינטרנטי ארוך טווח שהועבר על ידי Panel4all בקרב 1,468 משיבים מבין 2,027 משתתפי הגל הראשון (73%).

ממצאים ראשוניים מנתוני הגל המיוחד (רביעי), שהחל כשבוע לאחר הסגר השני שהחל ב-18 לספטמבר.

חצי שנה מאז הסגר הראשון, ישראל הובלה לסגר שני שהשלכותיו השליליות נראות בבירור כבר בשבוע הראשון להחלתו ועוד לפני שהסגר הודק (כדי למנוע את קיומן של הפגנות).

הסגר השני פוגע בחלשים ביותר בחברה: העצמאיים (איור 1), נשים יהודיות (איור 2), גברים ערבים (איור 3), בצעירים (איור 6) ובשלושת חמישוני ההכנסה הנמוכים ביותר (איור 7).

מקור הנתונים: גל רביעי של סקר אינטרנטי ארוך טווח שהועבר על ידי Panel4all בקרב 1,432 משיבים מבין 2,027 משתתפי הגל הראשון (71%). שיעור הנושרים בין הגל השני לנוכחי (רביעי) עמדו על 13%, ובין הגל השלישי לנוכחי על 11%. 1,248 נבדקים השיבו על כל ארבעת הגלים (62%).

ממצאים ראשוניים מנתוני הגל השלישי (סוף אוגוסט 2020):

התאוששות שוק העבודה נמשכת בחודש אוגוסט. אולם, על התאוששות זו מעיב הסגר השני אליו נכנסה ישראל באמצע ספטמבר, כמו גם הממצאים להלן המצביעים על כך שההתאוששות לא היתה אחידה ושוויונית.

ההתאוששות מהמשבר מטיבה יותר עם השכירים מאשר עם העצמאים (תרשים 1), עם היהודים מאשר הערבים (תרשימים 2-3), ועם הגברים יותר מאשר הנשים (תרשימים 3-4). יחד עם זאת, נראה כי אי השוויון בהשתתפות בשוק העבודה בין חמישוני ההכנסות בחודש מרץ (לפני פרוץ המשבר) מצטמצמים מעט (איור 7).

מקור הנתונים: גל שלישי של סקר אינטרנטי ארוך טווח שהועבר על ידי Panel4all בקרב 1,433 משיבים מבין 2,027 משתתפי הגל הראשון (71%). 86% מהמשיבים לסבב השני השיבו גם לסבב השלישי. 1391 משיבים השתתפו בכל שלושת הסבבים (69%). הגל השלישי כולל שאלות על מצב התעסוקה ואופי ההעסקה בחודש אוגוסט, ומצטרף לנתוני הגל הראשון והשני על מצב התעסוקה ואופי ההעסקה לפני משבר הקורונה (בשבוע הראשון של חודש מרץ) ושיאו של המשבר, בשבוע השלישי של חודש אפריל.

ממצאים ראשוניים מנתוני הגל השני (סוף יוני 2020):

המשבר הכלכלי שבעקבות מגפת הקורונה ממשיך לגבות מחירים כלכליים ותעסוקתיים ולהעמיק את אי-השוויון בשוק העבודה.

עובדים רבים חזרו עד יוני לשוק העבודה, אך לא מעט מהמועסקים במרץ עדיין לא חזרו לעבודה. במיוחד הדבר בולט בקרב העצמאים (תרשים 1), הערבים (תרשים 2) ובעלי שכר נמוך במרץ (תרשים 4).

בדומה לתמונת המצב בתחילת המשבר (ראו בהמשך), העובדים שחוו את הפגיעה הכלכלית הקשה ביותר הם העובדים בשכר נמוך (תרשים 4). יחד עם זאת, התמשכות המשבר פוגעת יותר בערבים מאשר ביהודים, ובשתי הקבוצות הללו מצבן של הנשים גרוע יותר מזה של הגברים (תרשים 2).

מתחזקת ההבנה שהשלכות המשבר הכלכלי על העמקת אי-השוויון בשוק העבודה אינן קצרות טווח.

מקור הנתונים: גל שני של סקר אינטרנטי ארוך טווח שהועבר על ידי Panel4all בקרב 1,614 משיבים מבין 2,027 משתתפי הגל הראשון. הגל השני כולל שאלות על מצב התעסוקה ואופי ההעסקה בחודש יוני, ומצטרף לנתוני הגל הראשון על מצב התעסוקה ואופי ההעסקה לפני משבר הקורונה (בשבוע הראשון של חודש מרץ) ושיאו של המשבר, בשבוע השלישי של חודש אפריל.

ממצאים ראשוניים מנתוני הגל ראשון (תחילת מרץ וסוף אפריל 2020):

המשבר הכלכלי בישראל בעקבות מגפת הקורונה פגע כלכלית בעובדים רבים והעמיק את אי-השוויון בשוק העבודה.

עובדים רבים הוצאו לחופשה ללא תשלום או פוטרו ממקום עבודתם (תרשים 1). נשים (תרשים 2) וצעירים (תרשים 3) נפגעו במיוחד.

העובדים שחוו את הפגיעה הכלכלית הקשה ביותר הם העובדים בשכר נמוך (תרשים 4), עובדים המועסקים במקומות עבודה קטנים (תרשים 5), ובהסדרי עבודה לא שגרתיים (תרשימים 6-7). עובדים מאוגדים באיגוד עובדים (תרשים 8) ואלו שעושים שימוש במחשב במקום העבודה (תרשים 9) נפגעו פחות יחסית מהמשבר הכלכלי.

יתכן והשלכות המשבר הכלכלי על העמקת אי-השוויון בשוק העבודה אינן קצרות טווח. העובדים שחוו את הפגיעה הקשה ביותר מעריכים שהפגיעה בשכר עבודתם תימשך עוד מספר חודשים (תרשימים 10-11).

מקור הנתונים: סקר אינטרנטי ארוך טווח שהועבר על ידי Panel4all בקרב 2,027 עובדים ועובדות שהיו מועסקים בשוק העבודה בישראל לפני פרוץ המשבר. הסקר כולל שאלות על מצב התעסוקה ואופי ההעסקה לפני משבר הקורונה (בשבוע הראשון של חודש מרץ) ובמה שנראה כשיאו של המשבר (השבוע השלישי של חודש אפריל).